מצב משפטי בארץ ובעולם

המדיניות הציבורית כלפי טיפולי המרה משתנה ממדינה למדינה, ונעה מהתרה מוחלטת ואף עידוד שלהם ועד לאיסור מוחלט על ביצוע כל פרקטיקה שכזו.

ישראל

אתיקה ומדיניות האיגודים המקצועיים

ככלל, טיפולי המרה הינם מותרים לביצוע במסגרת החוק בישראל. עם זאת, הם מהווים עבירה אתית ומקצועית, כפי שנקבע בניירות העמדה של מספר איגודים מקצועיים טיפוליים בישראל. כמו כן, משרד הבריאות הזהיר את הציבור מפניהם.

בשנת 2011 הוציאה התאחדות הפסיכולוגים הישראלית (הפ"י) נייר עמדה, הפוסל מקצועית את טיפולי ההמרה, בטענה שאינם יעילים, מזיקים ומשתמשים בפרקטיקות בעייתיות אתיות וארכאיות.

בשנת 2014 הקימה שרת הבריאות יעל גרמן ועדת בדיקה משרדית בשיתוף עם מועצת הפסיכולוגים, הגוף המקצועי הסטטוטורי במשרד הבריאות, שבחנה את הסוגיה וקיבלה עדויות רבות מאת ארגוני הקהילה הדתית הגאה, בתוכם ארגון הו"ד – הומואים דתיים, ואחרים. בתום הבדיקה החליטה לאמץ את נייר העמדה של הפ"י מ-2011, ואף הביאה לפרסום אזהרה בנושא: "טיפולי המרה הם טיפולים הנערכים במטרה לשנות נטייה מינית הומוסקסואלית להטרוסקסואלית. המטפלים בשיטה זו  מייצרים מצג שווא של הכרה מדעית בשיטה, למרות שבפועל אין עדויות מחקריות להצלחת שיטה כלשהי לגבי האפשרות להמרה ויש אף עדויות לנזק אפשרי."

באותה שנה, 2014, אימץ איגוד העובדים הסוציאליים את נייר העמדה של הפ"י וחווה דעתו לשלילה בעניין פרקטיקות ההמרה.

בשנת 2019 הצטרפה גם ההסתדרות הרפואית בישראל ופירסמה נייר עמדה נוסף, בחתימה נוספת של איגוד הפסיכיאטריה בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, החברה הישראלית לרפואת מתבגרים, האיגוד הישראלי לרפואת ילדים והחברה לרפואת להט"ב. בסיכום נייר העמדה, נכתב כי "אין עדות ליעילותם של טיפולים לשינוי הנטייה המינית או הזהות המגדרית, וכי יש עדויות לנזק אפשרי גם באוכלוסייה הבוגרת ובעיקר בילדים ובמתבגרים. לפיכך אין להפנות לטיפולים אלו ואין להשתתף בהם מבחינה מקצועית ואתית."

נייר עמדה זה היה פרי עבודתה של החברה לרפואת להט"ב וקודם על ידה, ובמהלך העבודה עליו נשמעו עדויות של ארגוני הקהילה הדתית הגאה ופעילים נוספים.

בכך, הושלם ב-2019 הקונצנזוס המקצועי טיפולי לשלילה בנושא טיפולי ההמרה, ואף שחוות הדעת המקצועיות השליליות ניתנו ע"י יחידים וקבוצות בישראל מזה שנים רבות, וחוות הדעת הטיפוליות, המדעיות, הרפואיות והמקצועיות בעולם כבר הופצו בנושא זה, הובא לראשונה לתודעה המקצועית הציבורית בישראל, בתמיכה מקיר לקיר, הנזק החמור שבטיפולים הללו.

העמדה השלילית של משרד הבריאות מ-2014 גזרה אפשרות חדשה: מאותה העת ואילך, ניתן להגיש תלונות לוועדת התלונות של מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות על כל פסיכולוג מורשה המבצע טיפולי המרה. הפסיכולוג יזומן לשימוע ויעמוד לדין משמעתי בפני הוועדה, שיכולה הלטיל עליו סנקציות מקצועיות עד כדי מניעת עיסוקו בפסיכולוגיה בישראל.

תלונה כזו אכן הוגשה ב-2016, על אחד המטפלים שפירסמו בריש גלי את עיסוקם בנושא. התלונה הוגשה ע"י האגודה למען הלהט"ב בישראל ואיגי – ארגון נוער גאה. התלונה לא זכתה למענה, והתקיים דיון בנושא המלך 2016 בוועדה לבקורת המדינה של הכנסת, בו הביעה הוועדה ביקורת חריפה על משרד הבריאות.

יש לציין כי מטפלים אחרים שאינם פסיכולוגים לא נופלים תחת סמכות הוועדה בפרט או משרד הבריאות בכלל, ועל כן אינם נתונים לפיקוח בנושא.

חקיקה

בשנת 2015 הגישה חה"כ יעל גרמן (בכנסת העוקבת לכהונתה כשרת הבריאות) הצעת חוק המהווה תיקון לחוק העונשין. ההצעה הגדירה מהם טיפולי המרה וקבעה כי הם מהווים עבירה פלילית עם עונש של עד שנת מאסר. עוד קבעה ההצעה כי האיסור חל על כל מטפל שהוא, ולא רק פסיכולוגים. להצעה היו מספר החרגות- היא כללה טיפולי המרת נטייה מינית ו/או זהות מגדרית, אולם בקטינים בלבד. היא החריגה טיפול לשינוי מין, סיוע לקטין לגיבוש נטייה מינית ו/או זהות מגדרית וכן ייעוץ וסיוע לגבי דרכי ההתמודדות עם מרכיבי זהות אלה.

הצעת החוק נפלה בקריאה טרומית תוך התנגדות הממשלה, ברוב של 45 מול 37. 38 נמנעו או נעדרו. הממשלה טענה בתגובה להצעה כי הדין הפלילי אינו מתאים לחול המקרה של טיפולי המרה, וכי הנזקים להם הם גורמים אינם שונים מנזקים של כל טיפול נפשי אחר, שלגביהם לא נתייחדה עבירה בדין הפלילי.

בשנת 2017 הגישה חה"כ יעל גרמן הצעת חוק נוספת בנושא, הנוגעת לדין האזרחי בלבד. בחוק הוגדרו טיפולי ההמרה כמו בחוק הקודם, וגם כאן הוא הוגדר לקטינים בלבד. הוטל עונש כספי על מי שמפנה לטיפולי המרה, של 60 אלף ש"ח, וכפול מזה למבצע אותם. העונש הכספי הוא למעשה פיצוי הקטין, ללא הוכחת נזק משרד המשפטים אחראי לחוק ולאכיפתו.

הצעת חוק זו נפלה אף היא בקריאה טרומית תוך התנגדות הממשלה, ברוב של 38 נגד 26. 56 נעדרו או נמנעו. בשנת 2018 הועלתה ההצעה שוב לקריאה טרומית, ונפלה בשנית ברוב של 32 נגד 19. 69 נמנעו או נעדרו. הממשלה טענה בתגובה כי פיצוי ללא הוכחת נזק הינו חריג במקרים אלה, ואינו מתאים. עוד הועלה חשש שמא הדבר ייצור חיץ בין הקטין להוריו, שגם עלולים להיות מוגדרים ככאלה שהפנו לטיפולי המרה. הדבר יגרום לסכסוכים משפחתיים ולתביעות נזיקין של קטינים נגד הוריהם.

בסוף שנת 2017 הגישה חה"כ מיכל רוזין הצעת חוק המחייבת הכללת אזהרה בפרסומים של טיפולי המרה. הגדרת הטיפולים היתה זהה להגדרה בהצעת החוק של חה"כ גרמן, ולא היתה הגבלה לקטינים בלבד. הצעת החוק לא כללה סנקציה כלשהי בצד האיסור, וזה היה חסרונה העיקרי. בשל אי הסכמות והטלת ספק ביעילותה, היא הוסרה מסדר היום ולא עלתה להצבעה.

ועוד באותה שנה, הגישה חה"כ מרב מיכאלי הצעת חוק לתיקון חוק הפסיכולוגים, שכללה הגדרה צרה יותר של טיפולי המרה, ועסקה רק בטיפולי המרה המבוצעים ע"י פסיכולוגים. היא הציעה סנקציה חמורה יחסית, בדמות מחיקה ממרשם הפסיכולוגים ל-3 שנים ואפשרות לסנקציה פלילית (על בסיס החוק הקיים) של שנת מאסר או קנס. גם היא לא עלתה להצבעה בסופו של דבר, משיקולים פוליטיים.

המצב המשפטי

ככלל, תביעות כנגד מטפלים, פליליות ואזרחיות, לא פורסמו לציבור עד לשנת 2015. בשנה זו, פורסם כי אחד המטפלים הנודעים, בארגון ההמרה הגדול ביותר, נחשד בעבירות מין כלפי מטופליו. בשנת 2017 הוגש נגדו כתב אישום, ובשנת 2019 הורשע בעבירות המיוחסות נגדו. כתב האישום כלל תיאורים מזעזעים של תקיפות מיניות וניצול מיני תוך הפרת יחסי מטפל ומטופל.

לא קיים מידע באשר לתביעות אזרחיות כנגד מטפלי המרה או ארגוני המרה בישראל, אולם האפשרות להגישן קיימת ועומדת. רבים מהמשתתפים בפעילויות ארגוני ההמרה מעידים כי חוזים עליהם חתמו כתנאי להשתתפותם בפעילויות הללו, ציינו במפורש הסרת אחריות כלשהי מצד המטפלים ואף איומים בתיעות ופיצויים כספיים באם תהיה טענה כלשהי מצד המשתתפים. כל זאת, בנוסף לבושה הרבה ולהתמודדות עם הזכרונות הכואבים, ככל הנראה מונעים מהמטופלים את הרצון להתלונן.

המצב בעולם

ארצות הברית

מדינת קליפורניה אסרה בדין הפלילי ב-2012 על טיפולי המרה בקטינים, ובכך היתה המדינה הראשונה בארה"ב שאוסרת טיפולים אלו באופן גורף. הגדרות טיפולי ההמרה מפורטות ביותר, וכוללות החרגות רבות, לרבות טיפולים מייעצים וטיפולי לשינוי מין.

מדינת אילינוי אוסרת החל מ-2016 פרסום ושיווק של הטיפולים, וכן סנקציה אזרחית ועילה לתביעת נזיקין.

מדינת אורגון אוסרת החל מ-2015 גם היא בדין הפלילי טיפולי המרה, ומונה את כל בעלי המקצועות הטיפוליים הרלוונטיים להם אסור לבצע טיפולי המרה, ברשימה ארוכה.

מדינת ניו ג'רסי אסרה ב-2013 על טיפולי המרה עקב פסיקות בבית המשפט של המדינה נגד ארגון המרה יהודי, ולטובת מי שסבלו מהתעללות במסגרת ארגונים אלה. המקרה הוצג כהונאה לכל דבר, היות והמטפלים הבטיחו שינוי לא יכולים היו לבצע, ולא יכולים היו להוכיח שאכן קרה במטופלים קודמים, אי פעם. כמו כן, היות ומדעית הטיפולים הוכחו כלא נכונים, זו למעשה הונאה ועל כן היא נאסרה בחוק.

פרט לנ"ל, שהיו החלוצות בארה"ב בחקיקה נגד טיפולי המרה, אוסרות עליהם גם המדינות הבאות: ורמונט, ניו מכסיקו, קונטיקט, רוד איילנד, נבאדה, וושינגטון, הוואי, דלאווייר, מרילנד, ניו המפשייר, ניו יורק, מסצ'וסטס, מיין וקולורדו. סה"כ 18 מדינות.

מדינת צפון קרוליינה עודנה אינה אוסרת על טיפולי המרה, אולם אוסרת על מימון ציבורי כלשהו של טיפולי המרה בקטינים.

בנוסף, גם פוארטו ריקו ומחוז קולומביה אוסרות על טיפולי המרה, כמו גם מחוזות וישויות מוניציפליות רבות בכל רחבי ארה"ב, כגון הערים מיאמי (וכן ערים רבות נוספות במטרופולין), טמפה וקי ווסט בפלורידה, פיטסבורג ופילדלפיה בפנסילבניה, סינסינטי, טולדו וקולומבוס באוהיו, מילווקי ומדיסון בוויסקונסין, מיניאפוליס במינסוטה וקנזס סיטי במיזורי.

החקיקה עומדת לדיון בעוד כ25 מדינות.

מדינות נוספות

איסור על טיפולי המרה חוקק במדינות הבאות: ארגנטינה, ברזיל, אקוואדור, פיג'י, מלטה, סמואה, שווייץ, טייוואן ואורוגואי.

מלטה היתה הראשונה באיחוד האירופי שאסרה על טיפולי המרה, ב-2016.

בארגנטינה ואורוגואי החקיקה הביאה לכך שלא ניתן לאבחן כלל בעיות נפשיות על סמך נטיה מינית ו/או שונות מגדרית, וממילא כל "טיפול" בהן אסור.

באקוואדור נכנס האיסור תחת הגדרת עינוי, והעונש עליו הוא מאסר לתקופה ממושכת (כ-10 שנים).

מדינת ויקטוריה באוסטרליה, הפרובינציות מניטובה, אונטריו ונובה סקושה והעיר ונקובר בפרובינציית קולומביה הבריטית בקנדה, ובקהילות האוטונומיות מורסיה, מדריד, ואלנסיה ואנדאלוסיה בספרד אסרו אף הן על טיפולי המרה.

בסין הוגשו מספר תביעות כנגד טיפולי המרה, בתי המשפט פסקו לטובת המתלוננים ואף ציינו כי יש לפסוק לטובת המתלוננים בכל מקרה נוסף.

במדינות רבות נוספות הנושא נמצא בדיון ציבורי ו/או חקיקתי.

בנוסף לאלה, איגוד הפסיכיאטריה העולמי אסר חבריו לבצע טיפולי המרה, כמו גם ארגון הבריאות הפן אמריקני, שמהווה הזרוע האיזורית של ארגון הבריאות העולמי באמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית.

נכתב ע"י: שי ברמסון

קישורים חיצוניים

דו"ח Curbing Deception של האיגוד הבינלאומי ללהט"ב על המצב החוקי של טיפולי ההמרה בעולם (אנגלית)
טיפולי המרה בישראל ובעולם: מבט משווה מאת לי אילן, מרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון (2 בפברואר 2017)